טיולים בארץ, סיורים בארץ, יום כיף לעובדים וקבוצות- מה קרה להם?
לפני כמה ימים פנתה אלי לקוחה ותיקה, והתחילה להתעניין כדי לארגן טיול של כמה ימים בדרום עם התלמידים. במהלך השיחה הראשונית, שוחחנו על טיולים, מסלולים, אתרי ביקור, מרכזי מבקרים, אטרקציות, אכסניות טובות ללינה.
במהלך השיחה על טיולים בדרום, הגענו לאיזו מערכת של טיולים אפשריים ומתאימים.
אחרי כמה ימים- היא התקשרה שוב, הפעם היא הסבירה- שהקבוצה שלה לא ממש תטייל, רק יעשו אטרקציות, כמו סנפלינג, ג'יפים, או שייט.
אחרי עוד כמה ימים הוחלט, ואני כאן מקצרת לכם את הסיפור- שטיול שנתי של כמה ימים בעצם יהפוך למערכת של תוכנית לילה ארוכה של הפעלות באיזה אולם למחרת- כל היום התלמידים ישנו באכסניה.
יקבלו פעילות באולם.
ילכו לישון.
ואז יקומו ביום השלישי- ולא יצאו לטיול בשטח (מההה?), לא יכרו את הארץ, לא ילכו לאורכה ולרוחבה- אלא יכנסו לאתר סגור, מרכז מבקרים, ואולי יקבלו איזו אטרקציה קטנה- אם יישאר כסף....
אז אני שואלת:
מה קרה לטיולים בארץ?
מה קרה לטיולים בארץ?
מה קרה למסלולים הרגליים בארץ?
מה קרה למורים שאהבו את הארץ ולא וויתרו על הכרת הארץ דרך הרגליים?
כואב.
בהמשך אכתוב על האבולוציה של הטיול, יום כיף, יום גיבוש, יום שדה ודומיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה